"אבל לא רואים עלייך": המחלה שאני מסתירה והכאב שאי אפשר לראות
"את? אבל איפה? לא רואים עלייך". כמעט בכל פעם שאני מספרת שאני מתמודדת עם פסוריאזיס, מגיעה התגובה הזאת. הפליאה מובנת. המחלה שלי מופיעה במקומות שבדרך כלל אינם גלויים לעין, ואני יכולה להתנהל בחופשיות יחסית. אבל המשפט הזה תמיד מעורר בי צביטה. העובדה שלא רואים אינה אומרת שלא כואב. כבר כעשור שאני חיה עם המחלה. עם הגירוד, הצריבה, הטיפולים והניסיון למצוא הקלה. אני מכירה גם את המרחק בין מה שאדם מרגיש בתוך…
לכתבה המלאה ב-וואלה
