חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים כי בני אדם קדומים אספו מזכרות כבר לפני כחצי מיליון שנה. לפי המחקר, אבנים צבעוניות, כלי צור ומאובנים שנמצאו באתרים קדומים בישראל הם העדויות המרכזיות לכך. החוקרים משערים כי חפצים כאלה סייעו לבני האדם לזכור מקומות ואירועים מחייהם.
המחקר מציע כי השמירה על חפצים כאלה השפיעה על התפתחות הזיכרון האישי ועל תחושת העצמי. מחקר נוסף שנעשה לאחרונה מציע הסבר להרגל האנושי המוכר של קשר לחפצים שנאספו בטיולים, ושורשיו עשויים להגיע מאות אלפי שנים לאחור.
ההרגל לשמור מזכרות נחשב לחלק מהאופי האנושי, וממצאי האתרים בישראל מוסיפים לו עומק היסטורי. החוקרים צופים כי ימשיכו לבחון את הקשר בין החפצים שנשמרו לבין הזיכרון והזהות של בני האדם הקדומים.
שיתוף
הדיווחים באתרים 3 אתרים
מה אומרים
מעריב
החוקרים מציעים כי המזכרות הקדומות סייעו בעיצוב תחושת הזהות.
וואלה
ייתכן שההרגל השפיע על התפתחות הזיכרון ותחושת העצמי.
אבנים צבעוניות, מאובנים וכלי צור ישנים שנמצאו באתרים קדומים בישראל עומדים במרכז מחקר חדש. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב משערים כי חפצים כאלה סייעו לבני אדם לזכור מקומות ואירועים מחייהם, ואף השפיעו על האבולוציה של הזיכרון האישי ותחושת העצמי
למה אנחנו מתקשים להיפרד מאבן שמצאנו בטיול או מצדף שאספנו בחוף הים? מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע הסבר מפתיע להרגל האנושי המוכר, ששורשיו עשויים להגיע מאות אלפי שנים לאחור
אבנים צבעוניות, כלי צור עתיקים וחפצים יוצאי דופן שהתגלו באתרים בישראל עשויים לשפוך אור על התפתחות הזיכרון האנושי. חוקרים מציעים כי המזכרות הקדומות סייעו בעיצוב תחושת הזהות
